לוח המפתחות סי' ט' אות ד') במי שנפל טליתו ממנו ונשאר עליו ט"ק אם צריך לברך. סי' ר"א אות ב') בא' שא"א לו להתפלל בביהכנ"ס רק בטלית שאולה, אם יתפלל בביתו ביחיד כדי להתפלל בטלית שלו: סי' ר"ב בדין אם הניח תש"י וכשהוציא הש"ר ראה שנפסק הרצועה סמוך לקשר ושאל ש''ר מאדם אחר אם צריך לברך עוד הפעם להניח: סי' ס"ג בא' שהי' לו תפילין קצת משונים בגודלן ואמר לו א' התפילין שלך פסולין והשיב יא הם פסולין וכונתו הי' דרך שחוק, אי אמרינן בזה שאחד"א. סי' י"ד במי שיבשה יד ימינו ר"ל אם יניח תפילין בשמאלו או בימינו: סי' ס"ד בדין תפילין שנתקלקל ריבוען וכמה שיעור הקלקול ובדין תפילין שתיבת לה' נחלק ויקרא לי הוה אם מותר להעבות אות ה'. ובדין תפילין שנמצא נפסק באות ה' ונתקן ואח"כ נעשה ע''ד נפסק. סי' צ''ד ע"ד נגיעה בין אות לאות בתפילין ב"ד התגין שכותבין עפ"י האר"י ז"ל על כ' של ידכה: סי' קמ"ט אות ב') באנשים שאין מניחין תפילין בחוה"מ ועתה עושין מלאכה אם צריכין להניח תפילין: סי' קל"ט במי שאמר באמצע ש"ע או ברכת ק"ש רבונא דע"כ או הייליגער פאטער אי היי הפסק. (וע' בשו"ת האלף לך שלמה סי' נ"ה): סי' ט' ע"ד ששה שהתפללו וא' מהששה איחר והתפלל שמ"ע ביחד עם הציבור, ובענין תפלה בציבור מצומצם: סי' ט' אות י"א) בטעה בחתימת ברכה דהאל הקדוש וסיים חונן הדעת אם צריך לחזור לראש: סי' ט' אות ג') אם כהן יכול לעלות בר"ח אם אין לוי שצריך לברך ב"פ על פ' ואמרת: סי' סכ"ד אות ב') ע"ד תענית שחל ביום ה' ולא הי' ששה מתענין מחמת חולשה אם לקרות בתורה פ' השבוע: סי' קע"א אות ג') במי שבא בשבת לביהכנ"ס בעת שהוציאו ס"ת אם ישמע קרה"ת או יתפלל: סי' קצ"ז אות ה') ע"ד המנהג שמביאין ס"ת לבית החתן בש"ק שקורן פארשפיעל: סי' קצ"ג אם בנו ביהכ"נ באופן שלא יהי' עליו קדושת ביהכנ"ס אם מותר לאכול שם לפרקים:  סי' י"ב אם מותר לבנות בהמ"ד של נשים באויר בהמ"ד של אנשים: סי' י"ט בדין פאליש של ביהכנ"ס שנשתמש לאנשים ונשים אם מותר לחלקו באופן שמחצות הפאליש ישמש רק לנשים: סי' קס"ט בהמ"ד שנחרב במלחמה ונשאר רק קרקע, ויש תקוה לבנותו רק באופן שיבנו עזרת נשים ולהכניס ב' מעטר שהי' מאז עזרת אנשים: סי' ל"ב ע"ד אחים שירשו חצר ובית חומה ויש שם ביהכנ"ס אם מותרים מחמת הלחץ זו הדחק למכור כל הנ"ל לנכרי: סי' צ"ג ע"ד ששה אנשים בספר שקנו ס"ת מכיסם למנין שהי' להם, ועתה ד' מהם עקרו דירתם למק"א ותובעים חלקם בהס"ת: חלק או"ח סי' ק"א בא' שהוקדש ס"ת לחבורה והס"ת בכפר ואנשי הכפר אומרים כי הס"ת שלהם, ועדיין לא הוגבה עדות בב"ד אם יכולים בני החבורה למכור הס"ת לבני הכפר. לבנין בהמ"ד הנחוץ להם: סי' קמ"ב ע"ד בהמ"ד שעומד אה"ק של עץ שקוע בכותל על אבן שעשוי לנוי, והאבן היסב לחלוחות לאה"ק ונתעפשו הספרים אם רשאין להסיר האבן משם: סי' קס"ג ע"ד ביהכנ"ס שיש על אה"ק צורות כרובים לפאר, ועתה רוצים להסירם אם יוכלו נוה"ע למכרם ולהוציאם לחול: סי' קע"ח לבל לעשות שום חדשות בביהכנ"ס: סי' קי"ג אות ג') באוכל תפוחי אדמה ושותה עם זה מי חלב והעיקר הת"א אם יברך על המ"ח: סי' מ' ע"ד ישראל שקנה יער מנכרי לחטוב ממנו עצים אם מותר לחטוב בש"ק ע''י נכרי בקבולת: סי' רנ''ז בא' שקנה בית מנכרי והבית מושכר לנכרים, ורוצה נכרי לבנות עוד דיוטא על הוצאת שלו כדי שידור בו זמן ידוע ואח"כ יחזור הדירה לבע"ה, והנכרי רוצה לבנות בשבת. סי' צ"ו אם מותר לקנות או למסור בע"ש באופן שהקנין יחול בשבת סי' קע"א ע"ד טשולינט אפען ע"י ארגז ובתוכו לאמפ דלוק ולמעלה עושין כיסוי של ברזל אם מותר: סי' הע"ג בקידוש או הבדלה שלא בירך בפה"ג או שלא בירך ברכה הראוי אם יצא: סי' מ"ג אות ד') אם מותר לאכל שבת על כאב מורידין: סי' נ"ב אם מותר להאיר בביתו בליל ש"ק ובמוצש"ק ממכונה עלעקטרי ששייך לישראלים מחללי שבת בפרהסיא: סי' ס"ה אם מותר לישראל למסור סיסיו לחבורת שפארט ולפעמים יעלה עליהם הגורל לרוץ בשבת או יו"ט: סי' כ"ז בענין צידת דבורים בשבת אם מותר ע"י גוי במקום הפסד גדול: סי' פ"ד באשה ששפכה מעט מים לרוטב בש"ק להשקיט הרתיכה ויש ס' אם מותר התבשיל ותמי' ע"ד הרש''ז ז"ל שכ' דמבשל בשבת במזיד ונתערב אסור לו לעולם מטעם דשיל"מ: סי' כ"ח בבתים שיש בהם ב' וג' שטאק ולכל שטאק קארידאר אם מותר לטלטל בקארידאר בלי עירוב: סי' קל"ג בענין צירוף עמודי הט"ג לתיקון עירובין: סי' פ' בענין זרעים תלושים הראוים רק למאכל בהמה המונחים בחצר גבוה י"ט יותר מב"ס: סי' כ"ג בא' שמכר חמצו בש"מ כוללת ותוה''פ בא לו חמץ ע"י הב"ד: סי' קכ"ד בשטר מכירת חמץ שנכתב כדת ושכח המוכר לחתום שמו. סי' קפ"ז ע"ד שטר מכירת חוח שלא נכתב שם הערל: סי' ל"ט בישראל ונכרי שהי' להם בשותפות פאבריק משמרים ולישראל ח"א ולגוי ג"ח ולא נמכרו השמרים קודם הפסח מה דין השמרים: